שבת 4.1.03, שישי 17.1.03, שבת 1.2.03 בין השעות 11.00 - 14.00, מגדל המים, קרית טבעון, 2003 אדוה דרורי היא אמנית מיצג. עבודותיה כוללות תמיד מרכיבים ויזואליים והיא משתמשת בעצמה כאובייקט במובן של אמנות גוף - BODY ART. עבודותיה מותאמות לאתר מסוים - SITE SPECIFIC, כשהיא בוחנת את האספקטים הפיזיים, היסטוריים, גיאוגרפיים וחברתיים של המקום בו היא פועלת. מגדל המים בו מתקיים המיצג, נמצא בפאתי העמק ושימש מגדל אבטחה לקרית עמל ולקשר ואיתות עם הסביבה. במלחמת השחרור שימש כעמדת תצפית לחיל האוויר וקשר אלחוטי לבסיס ברמת דוד. מרכיבי המיצג משופעים סמלים אתוס ומיתוס. אדוה משתמשת בהם, מפרקת אותם ומרכיבה מהם התרחשות רב חושית. מיקום המגדל מאפשר להשקיף מקומתו העליונה על הנוף המיתולוגי. כמי שגדלה בעמק, לגוף זה יש משמעות רגשית מיוחדת. ממצבור זכרונות הילדות הנעימים של צמיחה על ערש החזון המופלא, עם ענף הכותנה כגידול מרכזי, ימי החג והטקס, היא דולה פרטים ורוקחת אמירה כואבת על ערכים, מסורת וארץ ישראליות. פעולתה של אדוה בכלל כמו בעבודה זו משלבת ניגודים של תוכן לעומת חזות. השימוש בסמלים החגיגיים מדגיש את קידושם יותר מהדבר אותו הם מייצגים, ההתקדמות אם בכלל, היא סחרחרת המכלה את עצמה ושורפת מבפנים. למרות האמירה הקשה, המיצג משופע באלמנטים מלאי חן. היצורים התלויים מחזיקים גבעול כותנה, הדובונים והצנחנים ההפוכים מזמינים לגעת, לחבק. הבמות המסתובבות, כל אחת לכיוון אחר, והעליה/ירידה במדרגות בתוספת להבות האש והמזון, כמעט מזכירים לונה-פארק. לקהל במיצג זה יש תפקיד חשוב בהתרחשות. בצפיה (גם בנוף באמצעות משקפת), באינטראקציה ובאכילה של הביצים והטוסטים. במגדל המים הסמוך לגלרייה, ששימש מקום תצפית ואבטחה לנוטרי העמק במודל המים הסמוך, מתקיים במקביל המיצג/מיצב נומי עמק של אדוה דרורי. מרכיביו מלאים בסמלים של אתוס ומיתוס, אותם מפרקת האמנית ומרכיבה מחדש להתרחשות רב-חושית. דרורי, ילידת קיבוץ שריד, שולה פרטים המשלבים חוויות פרטיות עם חוויות ציבוריות לאומיות מזכרונות ילדותה, ומאגדת אותם לכלל אמירה סוגסטיבית מרירה מתוקה, מושכת ודוחה, היכולת לקבל פרשנות אישית ולאומית כאחת. שם המיצג, נומי עמק, שאול מ"שיר העמק" (אלתרמן וסמבורסקי) הכולל יפעה ואימה, ("ים הדגן מתנועע, שיר העמק מצלצל" מול: "מי ירה ומי זה שם נפל"). ההיפוך במין מהווה מעין התרסה פמיניסטית, שהופכת את העמק המיוזע, בעל הסקס-אפיל הגברי לנשי. המבקרים עוברים חוויה חושית עשירה, שמתחילה בתחתית המגדל ומסתיימת בדיותה העליונה שלו, ממנה ניתן להשקיף על העמק. שם, על טס עשוי מראה עגולה, יושבת האמנית מוקפת בזר של חלות שבת, אותן היא פורסת וקולה במעין טקס קדמוני על גבי גזיות פיקניק, הקהל מוזמן למרוח חמאה על התוצרים - טוסטים שמצד אחד שלהם מוטבע מגן דוד ומצידם השני המשפט "נומי עמק" - ולאכול אותם. המיצג משופע באלמנטים מלאי חן. דובונים ושפנים עשוים במלאכת יד, מצנחים וצנחנים, כלוב ובו יונה לבנה חיה, ועוד פרטים משחקיים. הכל מזכיר מעין יריד כפרי משעשע, אלא שהוא מכיל גם צד מאוים החותר תחת המושג "עמק תפארת". התנפצות חלומות הילדות הפרטיים של האמנית והתנפצות חלומות הילדות הלאומיים מוגשים כאן כתרופה מרה עם כפית סוכר. ועדיין, מראשו של המגדל נשקף מראהו הנפלא של עמק תפארת. פורסם ב״פה ושם בעמק יזרעאל״